• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יולי 2021

        ניר הוד, דניאל לוין, קטרינה טיקטינסקי, דינה אזרוך קצפ, סופיה לנצברג
        עמ' 448-454
        הרפואה הגרעינית הפכה בשנים האחרונות למקצוע מגוון ומרכזי המשפיע על האבחון והטיפול בחולים עם מחלות מכל תחומי הרפואה. דימות באמצעות רפואה גרעינית מהווה נדבך משמעותי בתהליך קבלת החלטות טיפוליות והערכת חולים עם תהליך שאתי, זיהומי או דלקתי, בעיות בלב, נוירולוגיות ועוד. היתרונות של שיטות האבחון מתחום הרפואה הגרעינית נובעים מכך שהן אינן חודרניות, ומן האפשרות לספק מידע תפקודי ומטבולי בשלב מוקדם ביותר במהלך המחלה. בשני העשורים האחרונים פותחו מכשירי הדימות ההיברידיים, ה־ PET-CT ולאחריהם ה־ SPECT-CT וה־ PET-MRI , והתחום עבר מהפכה של ממש המלווה בעלייה משמעותית בהיקף הבדיקות, בזכות השיפור בדיוק האבחוני המתאפשר במכשירי הדימות החדישים. לאחרונה, התרחשה פריצת דרך נוספת עם הצלחת שיטת הטיפול הייחודית ברפואה גרעינית, התרנוסטיקה ) Theranostics (, וזוהי רק ההתחלה, פותחו מכשירי דימות דיגיטליים מדויקים ומהירים יותר עם יכולת להפחית את חשיפת

        החולה לקרינה, פותחו סמנים חדישים לדימות מולקולרי ומיוצרות תרופות תרנוסטיקה חדשות. ביחד עם פיתוח אמצעי בינה מלאכותית צפויים להתחולל שינויים מהותיים נוספים בתחום עתיר טכנולוגיה זה. מטרתה העיקרית של הסקירה היא להוות מקור מידע לציבור הקוראים, גם שאינו בקיא בנושא, לחידושים בתחום תוך הדגמת תפקידה של הרפואה הגרעינית באבחון מספר מחלות ובתכנון טיפול רפואי המותאם אישית לחולה, עם מבט על הרפואה הגרעינית בישראל.

        יוני 2002

        ניר הוד, צבי ביסטריצר, ליליה מינדלין ותפחה הורן
        עמ'

        ניר הוד, צבי ביסטריצר, ליליה מינדלין ותפחה הורן

         

        שאת ממאירה של בלוטת-התריס נדירה יחסית בילדים, ובשל כך לא תמיד עולה החשד למחלה זו בעת בירור טיבו של גוש המופיע בצוואר. מאחר שקיים טיפול יעיל במחלה והפרוגנוזה טובה באיבחון מוקדם, נדרשת מודעות הרופאים לקיומה בילדים. האזור השכיח ביותר להתהוות גרורות רחוקות הוא בריאות, ובילדים חולים רבים ניתן להשיג תגובה טובה לטיפול עם נסיגה של הגרורות בריאות, תוך שמירה על איכות-חייהם והתבגרותם התקינה.

        במאמר זה מדווח על ילדה שאובחנה כלוקה בשאת פיטמתית של בלוטת-התריס בעקבות התהוות גושים משני צידי הצוואר. נסקרים במאמר זה אמצעי האיבחון והטיפול בשאת ממאירה של בלוטת-התריס עם גרורות בריאות, ונדונות ההשלכות המיוחדות של המחלה בילדים.

        דצמבר 2001

        ניר הוד, פיליפ חגג, יהודית זנדבנק ותפחה הורן
        עמ'

        ניר הוד (1), פיליפ חגג (2), יהודית זנדבנק (3), תפחה הורן (1),

         

        המכון לרפואה גרעינית (1), המכון לאנדוקרינולוגיה (2) והמכון לפתולוגיה (3), מרכז רפואי "אסף הרופא", צריפין, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        שאת פיטמתית (papillary tumor) היא השאת הממאירה השכיחה ביותר של בלוטת התריס. מאה עשרים ותישעה חולים עם שאת פיטמתית של בלוטת התריס הופנו לטיפול ביוד רדיואקטיבי ולמעקב במכוננו בין השנים 1992 עד אמצע שנת 2000.

        מובאים בזאת נתונים לגבי 33 חולים מתוכם (25.6%), שלקו בגרורות רחוקות (distant metastases) מהצוואר במהלך מעקב ממוצע של 2.9+-3.12 שנים.

        שכיחות החולים עם גרורות רחוקות מקרב כלל החולים הלוקים בשאת פיטמתית, היתה גבוהה בהשוואה לעבודות אחרות. האזורים השכיחים ביותר להימצאות גרורות רחוקות היו הריאות וחלל המיצר: הן הודגמו ב-32 מתוך 33 החולים (97%). מצאנו 2 דגמים עיקריים של קליטת I-131 בגרורות בריאות: האחד בעל מאפיינים של קליטה מפושטת מיליארית והשני עם קליטה מוקדית בגרורות. גרורות בעצמות התהוו בחולה אחד בלבד.

        התהוות גרורות רחוקות היתה שכיחה יותר בקרב הגברים לעומת הנשים (38.7% לעומת 21.4% בהתאמה, P=0.055).

        נמצא, כי גברים שהתהוו בהם גרורות רחוקות היו מבוגרים יותר משאר החולים במידה משמעותית: הגיל הממוצע של גברים עם התפשטות גרורות רחוקות היה 52.8 שנים לעומת 42.2 בממוצע בנשים (P=0.099).

        לא נמצא קשר מובהק בין שכיחות גרורות רחוקות לגיל מתקדם של החולים. לא נמצא הבדל משמעותי בגיל הממוצע של החולים עם וללא גרורות רחוקות 21.4+-46 ו-14.3+-46 שנים, בהתאמה).

        במהלך האיבחון הראשוני של המחלה התגלו גרורות רחוקות במרבית הנשים (81%), אך רק ב-42% מהגברים.

        מקרב 16 מהחולים עם גרורות רחוקות שבהם בוצעה בתירת קישריות לימפה צוואריות, אובחנו 15 חולים (94%) עם קישריות לימפה צוואריות הנגועות בגרורות בבדיקה היסטופתולוגיות. 39.4% מהחולים עם גרורות רחוקות הם ילידי ישראל ו- 30.3% מהחולים מוצאם ממדינות חבר העמים. שיעור החולים ממדינות חבר העמים שעלו לישראל לאחר התאונה הגרעינית שהתרחשה בצ'רנוביל בשנת 1986, היה גבוה במדיה משמעותית מחלקם היחסי של כלל העולים ממדינות אלה באוכלוסיית ישראל ומחלקם היחסי מקרב כלל החולים שאושפזו בבית-החולים במהלך שנות המחקר (24.2% בהשוואה ל-9% ול-8.1%, בהתאמה).

        שיעור ההישרדות של החולים עם גרורות רחוקות היה 97% ו-100% בחולים ללא גרורות.

        מאי 2001

        ניר הוד, סיימון שטראוס ותפחה הורן
        עמ'

        ניר הוד (1), סיימון שטראוס (2), תפחה הורן (1),

         

        המכון לרפואה גרעינית (1), והיחידה לעל-שמע (2), החטיבה לדימות, המרכז הרפואי "אסף הרופא", צריפין, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        קישריות בבלוטת התריס הניתנות למישוש קיימות ב-4% מהאוכלוסייה הבוגרת באזורים בהם צריכת יוד במזון מספקת; בחולים אלה נדרשת אבחנה מבדלת, על מנת לשלול בראש ובראשונה שאת ממאירה של בלוטת התריס. היארעות שאת ממאירה בבלוטת התריס מוערכת בכ-2 חולים מתוך אוכלוסיה של 100,000 אנשים מדי שנה. שאת ממאירה בבלוטת-התריס שכיחה יותר בנשים ובקרב בני-אדם שנחשפו לקרינה באזור הראש והצוואר; לעיתים רחוקות, מדובר בתיסמונת משפחתית (Men II).

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303